מה העונש על נהיגה בשלילה או בזמן פסילה? המדריך המלא

"רק נסעתי עד המכולת", "הייתי בטוח שהפסילה כבר נגמרה", "לא ידעתי שהרישיון נשלל" – משפטים כאלה שומעים לא מעט אנשים שנעצרו בבדיקה שגרתית ומגלים שהם עומדים לדין על נהיגה בשלילה. זו אינה עוד "עבירת תנועה" שמשלמים עליה קנס: מדובר בעבירה פלילית שנדונה בבית המשפט לתעבורה, ושבתי המשפט רואים בה הפרה של החלטה שיפוטית או מנהלית. במאמר זה נסביר מה העונש על נהיגה בשלילה או בזמן פסילה, אילו השלכות נלוות עלולות לבוא בעקבותיה, ובמה היא שונה מנהיגה ללא רישיון או ברישיון שפג תוקפו.

בקצרה: לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, העונש המרבי על נהיגה בזמן פסילה הוא שלוש שנות מאסר או קנס, או שניהם. בנוסף, בית המשפט רשאי להטיל פסילה נוספת, ובהרשעות חוזרות קובע החוק פסילת מינימום ארוכה. גם הרכב עלול להיות מושבת.

מה זה "נהיגה בשלילה" ומה זה "נהיגה בזמן פסילה"?

בשפת היום-יום אומרים "שלילת רישיון", ובלשון החוק – פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה. לכן "נהיגה בשלילה" ו"נהיגה בזמן פסילה" הם בפועל אותו דבר.

סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע עבירה למי שהודע לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, והוא נוהג כל עוד הפסילה בתוקפה. אותו סעיף חל גם על מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו לרישיונו, ועל מי שנוהג ברכב שניתנה לגביו הודעה או צו של איסור שימוש.

הפסילה יכולה להגיע מכמה מקורות, ובכולם הנהיגה במהלכה אסורה:

• פסילה בגזר דין של בית המשפט, כחלק מהעונש על עבירה קודמת.
• פסילה עד תום ההליכים – פסילה זמנית שמטיל בית המשפט עוד לפני שהתיק הסתיים.
• פסילה מנהלית בידי קצין משטרה, למשל אחרי עבירה חמורה בכביש.
• פסילה מטעם רשות הרישוי, למשל בעקבות צבירת נקודות. מידע על כך יש בעמוד נקודות ופסילה – מחלקת משרד הרישוי.

מה העונש על נהיגה בשלילה?

העונש המרבי בחוק

סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע לעבירה עונש מרבי של שלוש שנות מאסר או קנס, או שני העונשים יחד. זהו העונש המרבי, ואין פירושו שזה העונש שנגזר בכל תיק. בפועל, בית המשפט שוקל את נסיבות המקרה ואת העבר התעבורתי והפלילי של הנאשם.

בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרת העבירה, משום שמי שנוהג בזמן פסילה מפר החלטה שנועדה להרחיק אותו מהכביש. לכן הענישה עשויה לכלול רכיבים כמו מאסר על תנאי, קנס, פסילה נוספת, ובמקרים חמורים או חוזרים גם מאסר בפועל, לפי שיקול דעת בית המשפט.

פסילה נוספת – שמצטברת לפסילה הקיימת

לצד העונש, בית המשפט רשאי להטיל פסילה נוספת של רישיון הנהיגה. חשוב לדעת: לפי סעיף 42 לפקודה, פסילה שמוטלת על מי שכבר נמצא בתקופת פסילה מתיק קודם מצטברת לפסילה הקודמת ומתחילה רק בתומה. כך, נסיעה אחת בזמן פסילה עלולה להאריך משמעותית את התקופה שבה לא ניתן לנהוג.

הרשעות חוזרות: פסילת מינימום של עשר שנים

סעיף 40א לפקודה קובע הסדר מחמיר לנהגים שחוזרים על עבירות חמורות. מי שהורשע בנהיגה בזמן פסילה (או בעבירות חמורות אחרות המנויות בסעיף, כמו נהיגה בשכרות), ובעשר השנים שקדמו לעבירה כבר הורשע לפחות פעמיים בעבירות מהרשימה – דינו פסילה לתקופה שלא תפחת מעשר שנים, נוסף על כל עונש אחר. מי שנפסל כך ושב ועבר עבירה מהרשימה בתקופת הפסילה או בשנתיים שלאחר חידוש הרישיון – צפוי לפסילה לצמיתות.

בית המשפט רשאי לקצר את התקופות האלה רק בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, ורק אם שוכנע שאין בהמשך הנהיגה סכנה לציבור. מידע על עבירות השכרות שנכללות ברשימה מופיע בעמוד תיקי שכרות.

השלכות נוספות: השבתת רכב וביטוח

השבתת הרכב (איסור שימוש)

נהיגה בזמן פסילה היא אחת העבירות שבגינן קצין משטרה רשאי, כשיש לו יסוד להניח שיוגש כתב אישום, למסור הודעת איסור שימוש ברכב לתקופה של 30 ימים, ואם נמסרה הודעה כזו לאותו רכב בשלוש השנים האחרונות – ל-60 ימים. אם הנאשם מורשע, בית המשפט רשאי להוסיף צו איסור שימוש ברכב לתקופה של עד 120 ימים.

ההשבתה חלה על הרכב – גם אם הוא שייך לבן משפחה, למעסיק או לחבר. החוק מאפשר לבעל הרכב לבקש מבית המשפט לבטל את ההודעה, למשל אם הרכב נלקח בלי ידיעתו ובלי הסכמתו, או אם עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה. בית המשפט רשאי גם לקצר את התקופה בנסיבות אחרות שמצדיקות זאת.

ביטוח ופיצויים במקרה של תאונה

כאן ההשלכות עלולות להיות כבדות במיוחד. לפי סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מי שנהג בלי רישיון לנהוג ברכב אינו זכאי לפיצויים לפי החוק – למעט מי שרישיונו פקע רק בשל אי-תשלום אגרה או בשל הגבלה של ההוצאה לפועל. נהג בזמן פסילה עלול להיחשב לעניין זה כמי שנהג ללא רישיון, ולכן להישאר בלי פיצוי על פגיעתו שלו.

יתרה מזו, סעיף 9 לאותו חוק מאפשר למי ששילם פיצויים לנפגעים אחרים בתאונה לחזור אל מי שאינו זכאי לפיצויים. במילים פשוטות: הנהג עלול להידרש להחזיר סכומים ששולמו לנפגעים. גם הכיסוי של פוליסת הרכב (צד ג' ומקיף) עלול להיפגע. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי תנאי הפוליסה.

במה זה שונה מנהיגה ללא רישיון או ברישיון שפג תוקף?

אלה שלושה מצבים שונים, והחוק מתייחס אליהם אחרת:

1. נהיגה בזמן פסילה (שלילה) – היה לכם רישיון, אבל גורם מוסמך אסר עליכם לנהוג, והודע לכם על כך. זו העבירה לפי סעיף 67, עם העונש המרבי שתואר למעלה.
2. נהיגה ללא רישיון כלל – מי שמעולם לא הוציא רישיון לאותו סוג רכב. זו עבירה על סעיף 10 לפקודה, שאוסר לנהוג ללא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב. גם בעבירה זו קצין משטרה רשאי להשבית את הרכב, וגם בה חלה ההגבלה על פיצויים במקרה של תאונה.
3. נהיגה ברישיון שפג תוקפו – היה לכם רישיון, אבל לא חידשתם אותו. מבחינה פורמלית גם זו נהיגה ללא רישיון בתוקף, ומשרד התחבורה מדגיש שחל איסור לנהוג ללא רישיון בתוקף. עם זאת, החוק מבחין במקרה הזה בכמה נקודות: הוראת השבתת הרכב בגין סעיף 10 אינה חלה על מי שהיה בעל רישיון ולא חידש אותו, ומי שרישיונו פקע רק בשל אי-תשלום אגרה אינו נשלל מפיצויים לפי חוק הפיצויים.

לכן, לפני שמסיקים מה צפוי, חשוב לברר מה בדיוק היה מצב הרישיון ביום הנהיגה: פסול, לא קיים, או פשוט לא חודש. רישיון שלא חודש זמן רב עלול לחייב בדיקות או מבחנים לפני שיחודש, וכדאי לברר זאת מול משרד הרישוי.

מה חשוב לבדוק בתיק נהיגה בזמן פסילה?

כל תיק נבחן לגופו, אבל יש שאלות שחוזרות כמעט בכל מקרה:

• האם ומתי הודע לנהג על הפסילה? סעיף 67 חל על מי "שהודע לו" שנפסל. אופן ההודעה ומועדה הם שאלה מרכזית.
• האם הפסילה הייתה בתוקף ביום הנהיגה? לפי סעיף 42, תקופת הפסילה נספרת ככלל רק מיום הפקדת הרישיון, ותקופה שבה הנהג ריצה מאסר על אותה עבירה אינה נספרת. מי שלא הפקיד את הרישיון עלול לגלות שהפסילה "לא רצה" כפי שחשב.
• האם הרישיון חודש כדין בתום הפסילה? הרישיון אינו חוזר מעצמו. לפי המידע של משרד התחבורה וכל זכות, יש לפנות לגורם המתאים (משרד הרישוי או המשטרה, לפי סוג הפסילה) ולעיתים להשלים בדיקות או מבחנים.
• מה העבר התעבורתי? הרשעות קודמות עשויות להפעיל את פסילות המינימום של סעיף 40א.
• נסיבות אישיות – פרנסה, מצב משפחתי, מרחק ממקום העבודה ונסיבות הנסיעה – רלוונטיות לטיעון לעונש, אף שאינן מבטלות את העבירה.

מה לעשות אם נתפסתם נוהגים בשלילה?

1. אל תמשיכו לנהוג. כל נסיעה נוספת עלולה להוביל לתיק נוסף ולהחמרה.
2. שמרו את כל המסמכים: הודעת איסור השימוש ברכב, ההזמנה לדין, גזר הדין או ההחלטה על הפסילה, ואישור הפקדת הרישיון.
3. בדקו את מועדי הפסילה – מתי התחילה, מתי הופקד הרישיון ומתי אמורה הייתה להסתיים.
4. אם הרכב של מישהו אחר, בדקו בהקדם אם יש בסיס לבקש מבית המשפט לבטל או לקצר את איסור השימוש.
5. התייעצו עם עורך דין לפני הדיון, ואל תגיעו לבית המשפט לתעבורה בלי להבין את התמונה המלאה.

שאלות נפוצות על נהיגה בשלילה

מה העונש על נהיגה בשלילה בפעם הראשונה?

החוק אינו קובע עונש נפרד לפעם הראשונה. העונש המרבי הוא שלוש שנות מאסר או קנס או שניהם, ובית המשפט קובע את העונש בפועל לפי הנסיבות. גם בפעם הראשונה ייתכנו פסילה נוספת, מאסר על תנאי וקנס.

האם נהיגה בזמן פסילה מנהלית היא אותה עבירה?

כן. סעיף 67 חל על מי שהודע לו שנפסל, והוא אינו מבחין בין פסילה שהטיל בית משפט לבין פסילה מנהלית. מה שחשוב הוא שהפסילה הייתה בתוקף ושהנהג ידע עליה.

האם אפשר לשלם קנס על נהיגה בשלילה ולסגור את התיק?

לא. נהיגה בזמן פסילה אינה עבירת קנס, והיא נדונה בבית המשפט לתעבורה לאחר הזמנה לדין. על ההבדל בין סוגי הדוחות אפשר לקרוא במאמר קיבלתי דוח תנועה – לשלם או להישפט?.

מה ההבדל בין נהיגה בשלילה לנהיגה ללא רישיון?

בנהיגה בשלילה היה לנהג רישיון שנפסל, והוא נהג למרות הפסילה (סעיף 67). בנהיגה ללא רישיון אין לנהג רישיון תקף לאותו סוג רכב (סעיף 10). שתי העבירות עלולות להוביל להשבתת הרכב ולהשלכות ביטוחיות, אך הן שונות במסגרת העונשית ובנסיבות.

נהגתי ברישיון שפג תוקפו – האם זה כמו נהיגה בשלילה?

לא. רישיון שפג תוקפו אינו פסילה, אך גם אסור לנהוג בו. החוק מקל במצב זה בכמה היבטים, כמו השבתת הרכב והזכאות לפיצויים כשהרישיון פקע רק בשל אי-תשלום אגרה. מומלץ לחדש את הרישיון לפני שחוזרים לנהוג.

האם יחרימו לי את הרכב?

החוק אינו מדבר על החרמה אלא על איסור שימוש זמני ברכב: 30 ימים בהודעת קצין משטרה (60 ימים אם הייתה הודעה קודמת לאותו רכב בשלוש השנים האחרונות), ועד 120 ימים בצו של בית המשפט לאחר הרשעה.

מתי מסתיימת הפסילה?

ככלל, תקופת הפסילה נספרת מיום הפקדת הרישיון ולא מיום ההחלטה. לפני שחוזרים לנהוג, כדאי לוודא את מועד הסיום ולקבל את הרישיון בחזרה כדין.

ייעוץ בתיקי נהיגה בזמן פסילה בבאר שבע והדרום

המשרד שלנו ברחוב ישמעאל 6 בבאר שבע מטפל בתיקי תעבורה בבית המשפט לתעבורה, ובהם תיקי נהיגה בזמן פסילה, ומעניק שירות בעברית ובערבית לתושבי באר שבע, רהט, חורה, תל שבע, לקיה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום, דימונה וערד. אנו בוחנים את מסמכי הפסילה ואת מועדיה, את ההודעה שנמסרה, את איסור השימוש ברכב ואת העבר התעבורתי, ומסבירים מה האפשרויות בתיק הספציפי. איננו יכולים להבטיח תוצאה, אבל אפשר לוודא שההחלטות מתקבלות בזמן ועל סמך מידע מלא.

ניתן לפנות אלינו בטלפון או ב-WhatsApp למספר 052-6056613, בימים א׳–ה׳ בין 08:00 ל-17:00. מידע נוסף מופיע בעמוד נהיגה בזמן פסילה ובעמוד דיני תעבורה.

המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין משתנה מעת לעת, וכל מקרה תלוי בנסיבותיו. לבחינת מקרה ספציפי מומלץ לפנות לעורך דין.