תאונות עבודה
מחלקת ביטוח לאומי ונזיקין במשרד פועלת בראשות עו"ד אילן ראובן (10 שנות ותק), המוביל את התביעות מול המוסד לביטוח לאומי ואת תיקי נזקי הגוף.
המדריך המלא לנפגעי עבודה – הגדרות, מועדים, ועדות רפואיות ולמה חשוב עורך דין: לעמוד תאונות עבודה ←
תאונת עבודה היא פגיעה שאירעה לעובד – שכיר או עצמאי המבוטח בביטוח לאומי – תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, ובמקרים מסוימים גם בדרך לעבודה או ממנה. גם מחלה שנגרמה בשל תנאי העבודה (מחלת מקצוע) או פגיעה מצטברת לאורך זמן (מיקרוטראומה) עשויות להיות מוכרות.
הצעדים הראשונים
- לדווח למעסיק על הפגיעה ולבקש ממנו למלא את חלקו בטופס הביטוח הלאומי.
- לפנות לטיפול רפואי ולוודא שהרופא מתעד שהפגיעה אירעה בעבודה.
- לשמור את כל המסמכים: אישורים רפואיים, אישורי מחלה, תלושי שכר, ופרטי עדים.
- להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.
הזכויות בביטוח לאומי
- דמי פגיעה – תשלום לתקופה מוגבלת שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד בשל הפגיעה.
- נכות מעבודה – אם נותרה נכות, היא נקבעת על ידי ועדה רפואית, ולפי שיעורה עשויים להשתלם מענק או קצבה.
- שיקום מקצועי והחזר הוצאות רפואיות – בהתאם לתנאים.
תביעה נוספת מול המעסיק או צד שלישי
כאשר הפגיעה נגרמה עקב רשלנות – למשל ציוד לא תקין או היעדר הדרכת בטיחות – ייתכן שאפשר לתבוע גם את המעסיק או צד שלישי, ובדרך כלל באמצעות המבטח שלהם. בתביעה כזו מתחשבים בתגמולים שהתקבלו מהביטוח הלאומי.
תאונות דרכים – תביעת פיצויים
בישראל חל על נפגעי תאונות דרכים חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. עקרון המפתח בחוק הוא "אחריות מוחלטת": הנפגע זכאי לפיצוי מהמבטח של ביטוח החובה, בדרך כלל ללא צורך להוכיח מי אשם בתאונה.
- נהג או נוסע – תובע בדרך כלל את מבטח החובה של הרכב שבו נסע.
- הולך רגל – תובע את מבטח החובה של הרכב שפגע בו.
- אין ביטוח תקף או שהרכב לא זוהה – ניתן לפנות לקרנית, בתנאים הקבועים בחוק.
אם התאונה אירעה בדרך לעבודה או במהלכה, היא עשויה להיות גם תאונת עבודה, ואז יש לבחון את היחס בין הזכויות בביטוח הלאומי לבין התביעה מהמבטח.
על מה ניתן לקבל פיצוי
החוק מאפשר פיצוי בגין ראשי נזק כמו הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת הזולת, וכאב וסבל – בכפוף לתקרות ולכללים שבחוק ובתקנות. היקף הפיצוי נקבע לפי הנסיבות ובעיקר לפי הנכות הרפואית שנקבעה.
ביטוח לאומי – ועדות רפואיות ועררים
חלק גדול מהזכויות של נפגעי עבודה תלוי בהחלטות של ועדות רפואיות בביטוח לאומי. לפני הוועדה כדאי להכין תיק רפואי מסודר ועדכני, ולהגיע עם רשימת התלונות והמגבלות בחיי היום-יום ובעבודה.
- ניתן להגיע לוועדה עם מלווה.
- על החלטת הוועדה מדרג ראשון ניתן בדרך כלל להגיש ערר בתוך מועד קבוע.
- על החלטת ועדת עררים ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית.
- כאשר המצב הרפואי מחמיר, ייתכן שאפשר להגיש בקשה להחמרת מצב.
אילו מסמכים כדאי לשמור
- כל המסמכים הרפואיים – מחדר המיון, מרופא המשפחה ומרופאים מומחים.
- אישורי מחלה ואישורים על ימי היעדרות מהעבודה.
- תלושי שכר מהתקופה שלפני הפגיעה ואחריה.
- קבלות על הוצאות רפואיות, תרופות ונסיעות.
- אישור משטרה, תמונות ופרטי עדים – בתאונות דרכים.
- תכתובות עם המעסיק, עם הביטוח הלאומי ועם חברות ביטוח.
שאלות נפוצות
נפגעתי בתאונת עבודה. למי פונים?
בדרך כלל יש לדווח למעסיק, לקבל טיפול רפואי ולבקש מהרופא תיעוד של הפגיעה ונסיבותיה, ולהגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. בהתאם לנסיבות, ייתכנו זכויות נוספות גם מול גורמים אחרים.
האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?
במקרים רבים, תאונה שאירעה בדרך הרגילה מהבית לעבודה או מהעבודה לבית עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה, בכפוף לתנאים שבחוק ולנסיבות המקרה.
נפגעתי בתאונת דרכים. ממי תובעים?
לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נפגע בתאונת דרכים תובע בדרך כלל את מבטח ביטוח החובה של הרכב, ללא קשר לשאלה מי אשם בתאונה. כשאין ביטוח תקף או במצבים מסוימים אחרים, ניתן לפנות לקרנית.
עד מתי אפשר להגיש תביעה?
לכל סוג תביעה יש מועדים משלו – לתביעה בביטוח לאומי, לתביעת נזיקין ולתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. משום כך מומלץ לבחון את המקרה מוקדם ולא להמתין.
לא הסכמתי להחלטת הוועדה הרפואית. מה אפשר לעשות?
על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון בביטוח לאומי ניתן בדרך כלל להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים, ועל החלטת ועדת העררים ניתן לערער לבית הדין לעבודה בשאלה משפטית. יש מועדים קבועים להגשה.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין משתנה מעת לעת, וכל מקרה תלוי בנסיבותיו. לבחינת מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.