גגוונדשניידר, גרימברג ראובן ושות'משרד עורכי דין · באר שבע · תל אביב
בית › מאמרים › ביטוח לאומי דחה את תביעת תאונת העבודה – מה עושים עכשיו?

תאונות עבודה וביטוח לאומי

ביטוח לאומי דחה את תביעת תאונת העבודה – מה עושים עכשיו?

פורסם · 4 דקות קריאה · תאונות עבודה וביטוח לאומי

מכתב דחייה אינו סוף הדרך. כך קוראים אותו, כך מבינים איזה מסלול פתוח, ואלה המועדים שאסור לפספס.

מכתב מהביטוח הלאומי שבו נכתב כי "לא הוכח שהפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה" הוא מתסכל – במיוחד כשאתם יודעים מה קרה. אבל דחייה של פקיד התביעות אינה החלטה סופית. החוק מאפשר לתקוף אותה, ולעיתים התיק נבנה מחדש בבית הדין לעבודה, עם מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין. במאמר נסביר איך קוראים את מכתב הדחייה, אילו מסלולים קיימים, מה המועדים ומה הפסיקה אומרת על הסיבות הנפוצות לדחייה.

קודם כול: מה בדיוק נדחה?

לפני שמחליטים מה לעשות, חשוב להבין מי החליט ועל מה:

  • החלטה של פקיד תביעות – למשל, שהאירוע אינו "תאונת עבודה", שלא הוכח קשר סיבתי, שהתביעה הוגשה באיחור או שהמבוטח (עצמאי) לא היה רשום. על החלטות כאלה פונים, ככלל, לבית הדין האזורי לעבודה.
  • החלטה של ועדה רפואית – על אחוזי הנכות. על החלטה כזו מגישים ערר לוועדה הרפואית לעררים בתוך 30 יום, ועל כך נרחיב במאמר נפרד בסדרה.

הבלבול בין שני המסלולים נפוץ, והוא עלול לגרום לבזבוז זמן יקר.

הסיבות הנפוצות לדחייה

  1. "אין אירוע תאונתי". הפגיעה מיוחסת לתהליך ממושך או למחלה, ולא לאירוע מוגדר.
  2. "אין קשר סיבתי". המוסד סבור שהבעיה הרפואית נובעת ממצב קודם, מגיל או מגורם שאינו קשור לעבודה.
  3. סתירות בגרסאות. מה שנרשם במיון שונה ממה שנכתב בטופס התביעה או בטופס המעסיק.
  4. תאונה בדרך – שבה נטען שהייתה "סטייה של ממש" מהדרך המקובלת.
  5. עצמאי – שלא היה רשום או שהיה לו חוב בדמי ביטוח.
  6. איחור בהגשת התביעה.

המסלולים האפשריים

ועדת תביעות {#claims-committee}

לפי כל זכות, על החלטות שאינן רפואיות אפשר לבקש דיון בוועדת תביעות בתוך 6 חודשים. אבל חשוב לדעת: הוועדה ממליצה בלבד, ופנייה אליה אינה עוצרת את מרוץ הזמן להגשת תביעה לבית הדין.

תביעה לבית הדין האזורי לעבודה {#labor-court}

זהו המסלול המרכזי. לפי כל זכות וחוזר גמלאות 416 של הביטוח הלאומי, תביעה נגד החלטת המוסד מוגשת לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההודעה בכתב על הדחייה. בבית הדין מוצגות ראיות, נשמעים עדים, ובתיקים רבים בית הדין ממנה מומחה-יועץ רפואי שעונה על שאלת הקשר הסיבתי.

ערעור לבית הדין הארצי {#national-court}

על פסק דין של בית הדין האזורי אפשר לערער לבית הדין הארצי לעבודה – לפי כל זכות, בתוך 30 יום.

שימו לב: לפי כל זכות, נפגעי עבודה זכאים לייצוג של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים ללא מבחן הכנסה. ניתן גם לבחור בעורך דין פרטי.

פסיקה: מה בתי הדין בוחנים

חזקת הסיבתיות ואירוע חריג. בבג"ץ 3523/04 למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה (השופטים פרוקצ'יה, גרוניס ונאור) נדון מבוטח שלקה בשבץ ושטען שהלחץ והמרירות בעבודה גרמו לו. בית המשפט העליון לא התערב בפסיקת בית הדין הארצי שלפיה מתח ממושך ותחושת מרירות אינם "אירוע חריג", וכי בהיעדר הוכחה לאירוע כזה – לא ממנים מומחה רפואי. הלקח: התשתית העובדתית – מה בדיוק קרה, מתי ואיפה – היא השלב הראשון, ובלעדיה אין מגיעים לשאלה הרפואית.

מיקרוטראומה. כשהפגיעה אינה אירוע אחד אלא תוצאה של תנועות חוזרות, הפסיקה מכירה ב"מיקרוטראומה" – אך רק כשמוכחות תנועות זהות או דומות, חוזרות ונשנות, על אותו איבר. בעב"ל 63/03 אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי (בית הדין הארצי, 23.8.2005) נדחה ערעורה של קלדנית שטענה שפריצת דיסק נגרמה מישיבה ממושכת, משום שתנוחה סטטית אינה עונה על דרישת התנועות החוזרות. לפי חוזר נפגעי עבודה 43/2015 של הביטוח הלאומי, נדרש גם שהשפעת העבודה על הליקוי תהיה "משמעותית" – לפי הפסיקה, 20% לפחות.

המסקנה: דחייה בטענה של "אין אירוע" או "אין מיקרוטראומה" מחייבת בדיקה עובדתית מדויקת של העבודה ושל התיעוד – לפני שמגישים תביעה.

מה לעשות כבר השבוע

  1. רשמו את התאריך שבו קיבלתם את מכתב הדחייה – ממנו נספרים 12 החודשים.
  2. בקשו את התיק מהביטוח הלאומי, כולל חוות הדעת של הרופא מטעם המוסד והחקירה, אם נערכה.
  3. אספו את התיעוד הראשון: דוח מיון, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, טופס המעסיק (בל/250).
  4. השוו גרסאות. אם יש סתירה, צריך להבין אותה ולהסביר אותה עם ראיות.
  5. אתרו עדים – עמיתים לעבודה, מנהל משמרת, לקוח.
  6. תיעוד עבודה – תיאור תפקיד, דוחות נוכחות, צילומים של סביבת העבודה (במיוחד בטענת מיקרוטראומה).

דוגמה (היפותטית)

לשם המחשה בלבד: מחסנאי חש כאב חד בגב בזמן הרמת ארגז, אך במיון נכתב רק "כאבי גב מזה יומיים". ביטוח לאומי דחה בטענה שאין אירוע. בבדיקה מתברר שבאותו יום נרשם במערכת המחסן קבלת משלוח חריג, ושני עובדים ראו אותו נפגע. תיעוד כזה עשוי לבסס את האירוע בבית הדין – אבל התוצאה תלויה במכלול הראיות ובחוות הדעת הרפואית.

שאלות נפוצות

כמה זמן יש לי להגיש תביעה לבית הדין? לפי כל זכות וחוזר 416 – 12 חודשים מקבלת הודעת הדחייה בכתב. אל תחכו לסוף התקופה.

האם הגשה לוועדת תביעות מאריכה את המועד? לא. לפי כל זכות, הפנייה לוועדת תביעות אינה עוצרת את מרוץ 12 החודשים.

האם אפשר להגיש תביעה בלי עורך דין? כן, אפשר. לפי כל זכות ניתן גם לפנות לסיוע המשפטי, ללא מבחן הכנסה, או לבחור בעורך דין פרטי.

המעסיק לא חתם על הטופס. זו סיבה לדחייה? סירוב המעסיק אינו מכריע בעצמו. ההכרעה תלויה בראיות לגבי האירוע והקשר לעבודה.

מה אם הדחייה היא על אחוזי נכות? אז המסלול הוא ערר לוועדה הרפואית לעררים בתוך 30 יום, ולא תביעה לבית הדין.

לסיכום

דחייה היא נקודת התחלה לבדיקה, לא סוף פסוק. זהו מי החליט ועל מה, סמנו את המועדים, ובנו את התשתית העובדתית והרפואית לפני הגשה.

איך המשרד יכול לעזור

תחום ביטוח לאומי ונפגעי עבודה במשרד, בניהול עו"ד לוסיאנה יעל זבולינסקי, בוחן את מכתב הדחייה ואת התיק ומסביר אילו מסלולים פתוחים ומה הסיכויים והסיכונים. כל מקרה נבחן לגופו, ואיננו מבטיחים תוצאה. ממשיכים לקרוא: המדריך לתאונות עבודה · הימים הראשונים אחרי תאונת עבודה.

*המידע במאמר כללי ואינו ייעוץ משפטי.*

רוצים שנבחן את המקרה שלכם?

כתבו לנו ב-WhatsApp או התקשרו – נבין יחד מה המצב, מה המועדים ומה האפשרויות.

המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין משתנה מעת לעת, וכל מקרה תלוי בנסיבותיו. לבחינת מקרה ספציפי מומלץ לפנות לעורך דין.

תגובות

תגובות הגולשים משקפות את דעתם בלבד ואינן ייעוץ משפטי. אל תפרסמו פרטים אישיים.

    עדיין אין תגובות. אפשר להיות הראשונים להגיב.

    הוסיפו תגובה

    התגובה מתפרסמת מיד וגלויה לכל. אין להוסיף קישורים. מדיניות הפרטיות